פסק-דין בתיק ת"א 11655-08

מבוא

1.                   התובע, יליד 15.12.1956, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.5.2007 . על פי המתואר בכתב התביעה, נפגע התובע כאשר נפל מרכבו בעת שיצא ממנו בתום הנסיעה.

2.                   הנתבעת טענה שלא הוכח שהתובע נפגע בתאונת דרכים, וחלקה על חבותה לשאת בנזקי גוף שנגרמו לו, בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן- "חוק הפיצויים").

3.                   מחלוקת נוספת בין הצדדים הינה בשאלת הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות התאונה, ככל שמדובר בתאונת דרכים.

החבות

4.                   על פי המפורט בתצהיר עדות ראשית של התובע, אירעה התאונה בשעה שיצא מרכבו, לאחר יציאתו מהרכב, טרם סגירת דלתו של הנהג. בואר בכתב התביעה ששרוך נעלו של התובע נתפס באופן כלשהו ברכב, והוא מעד ונפל על יד ימין שהיא ידו הדומיננטית.

5.                   בתצהיר עדות ראשית הצהיר התובע - " נפגעתי, עת יצאתי מהרכב לאחר נסיעה וטרם סגירת דלת הנהג, שרוך נעלי נתפס באופן כלשהו ברכב ואני מעדתי ונפלתי על ידי הימנית הדומיננטית, אשר הוטחה בעוצמה במדרכה". (סעיף 5 לתצהיר עדות ראשית).

6.                   במהלך החקירה הנגדית נשאל התובע אודות נסיבות התאונה, כדלקמן: " ש. איפה קרתה התאונה? ת. ממש סמוך לבית, קרוב לחנייה, זה בדיוק כאשר עמדתי לרדת מן הרכב..ש. זה צמוד לבית, זה קרה סמוך לחנייה כאשר החניתי את האוטו ליד המדרכה, המדרכה משמשת מעין כביש בתוך החנייה. באתי לצאת מהאוטו, הוצאתי את רגל שמאל, כנראה שהשרוך נתפס בוו שמזיזים את הכיסא. ש. באיזה רגל נתפס השרוך? ת. ברגל ימין, רגל שמאל הייתה בחוץ.  ש. מישהו ראה את התאונה? ת. באותו שלב שנפלתי אף אחד לא ראה. אבל כשצעקתי אשתי באה. כבר אז ראיתי שהיד התקפלה לשניים. אשתי עזרה לי להיכנס הביתה" (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 26.11.2011).

7.                   אשתו של התובע אף היא העידה בפני אודות נסיבות התאונה. בתצהיר עדות ראשית פירטה העדה כי היא עצמה לא ראתה את נפילתו של התובע, ואולם ביום האירוע, שמעה לפתע צעקות לעזרה מכיוון החנייה שליד הבית. בשעה שיצאה מהבית ראתה את התובע שוכב לצד הרכב, בצידה של דלת הנהג, בין הכביש לבין המדרכה. העדה פירטה שבשעה שסייעה לתובע לקום, סיפר לה, למיטב זיכרונה, כי טרם סגירת דלת הנהג, נתפס שרוך נעלו בדרך כלשהי ברכב, והוא מעד ונפל על ידו הימנית. 

8.                   לטענת הנתבעת, לא עלה בידי התובע להוכיח שהוא נפגע בתאונת דרכים, שכן עדותו הינה עדות יחידה של בעל דין, שאינה נתמכת בראייה כלשהי.

9.                   הנתבעת הוסיפה וטענה שהסברו של התובע באשר לנסיבות התאונה אינו עולה בקנה אחד עם פגיעתו של התובע ביד ימין בלבד. לטענתה של הנתבעת, ככל שהתובע הוריד את רגלו השמאלית אל המדרכה, לא ברור כיצד נפל על ידו הימנית, וכיצד נפגעה ידו הימנית בלבד. 

10.               לעומתה, טוען התובע כי עדותו נתמכה בעדותה של רעייתו, וכי שילוב שתי העדויות מציג גרסה אמינה בדבר נסיבות התאונה.

11.               לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיותיהם, מצאתי שיש לקבל את גרסתו של התובע באשר לנסיבות התאונה.

12.               אמנם  התובע לא ידע במדויק במה נתפס שרוך נעלו אשר גרם למעידה, ואולם הוא ידע לומר שהשרוך נתקע בדבר מה ברכב. עדותו נתמכה בעדות אשתו, אשר ראתה אותו מייד לאחר התאונה, שכוב לצד דלת הנהג, בין הכביש למדרכה. אשתו של התובע העידה כאמור שהתובע סיפר לה מיד לאחר התאונה ששרוך נעלו נתפס בדבר מה, ועל כן מעד ונפל בעת יציאתו מהרכב.

13.               גרסתו של התובע נתמכת גם בתיעוד הרפואי שהוגש לתיק בית המשפט. כפי שהעיד התובע, סמוך לאחר התאונה פנה לבדיקה בקופת חולים. ברישומי קופת חולים מיום התאונה, אשר צורפו לתצהירו של התובע, פורטו נסיבות הביקור כדלקמן: " כאבים בשורש כף יד ימין לפני מספר דקות נפל מרכב נחבל יד". תיאור זה שנמסר לרופא המטפל בזמן אמת, תורם לאמינות גרסתו של התובע ותומך בה.

14.               לפיכך, יש לקבוע על סמך הראיות שהוגשו, שהתובע נפל בעת יציאתו מהרכב.

15.               אין בין הצדדים מחלוקת על כך שפגיעה הנגרמת בעת ירידה מכלי רכב מנועי הינה תאונת דרכים, כאמור בחוק הפיצויים, ולפיכך, על הנתבעת מוטלת החובה לשאת בנזקי הגוף שנגרמו לתובע בעקבות התאונה.

הנכות הרפואית

16.              לשם בדיקת מצבו הרפואי של התובע מונתה ד"ר קרול פידהורץ כמומחית מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי.